בשנה האחרונה יש עלייה חדה של שיח בנושא של השתלת קוצב כאב בקרב מטופלי כאב כרוני. העליה של השיח עולה מכיוון שמדובר במהמפכה רצינית בתחום הטיפול בכאב כרוני בקרב מטופלים שכלום כבר לא עוזר.
נתחיל בהסבר קצר על מהו קוצב לטיפול בכאב:
גירוי חוט שדרה, המכונה גם "קוצב שדרתי", הוא מכשיר רפואי המושתל מתחת לעור כדי לסייע בניהול כאב כרוני על ידי שליחת פולסים חשמליים לחוט השדרה. גירוי זה נועד להפריע לאותות כאב הנעים למוח, ובכך להפחית או לבטל את תחושת הכאב. לעתים קרובות הוא נשקל כאשר טיפולי כאב אחרים לא היו יעילים.
למען מאמר זה, נרתם מומחה כאב, ד"ר טל הראל, רופא מומחה בכיר במכון הכאב בשיבא, תל השומר ומנהל מרפאת הכאב ושיקום כאב ילדים בבית החולים ע״ש ספרא – תל השומר, להסביר לנו בצורה עניינית על הנושא הכה חשוב שמביא מזור למטופלים שהפסיקו להגיב לטיפולים שונים.
למה קוצב ולמי מתאים?
אז אתחיל בכך שישנם מספר סוגי קוצבים וההחלטה על כל סוג היא בהתאם לאבחנת המטופל ומספר משתנים נוספים ספציפיים לכל מטופל. אבל ניתן להגיד בגדול שהקיצוב מיועד למטופלים הסובלים מכאב כרוני, ממקור אורגני ברור, שאינו מגיב או מגיב חלקית לטיפול (פיזיותרפיה, תרופות, זריקות, ניתוחים).
ניתן לסווג את הקוצבים ל3 סוגים עיקריים:
1. קוצב מרכזי לחוט שדרה (Spinal Cord Stimulator)
2. קוצב לשורש העצב (DRG Stimulator)
2. משתל עצב פריפרי (Peripheral Nerve Stimulator)
אבחנות נפוצות אשר ניתן לשקול קיצוב הן – כאבי גב וגפיים גם לאחר ניתוח בעמוד השדרה (Persistent Spinal Pain Syndrome 2), נוירופתיות עצביות (על רקע סכרת או כימותרפיה), תסמונת כאב אזורי מורכב (CRPS Type 1 or Type 2), כאבים בבית החזה לאחר ניתוח, מחלות כלי דם היקפיות, כאב עצבי כרוני לאחר פגיעה בעצב ועוד.
מהם אחוזי ההצלחה של הטיפול?
אחוזי ההצלחה נחשבים לגבוהים מאוד אך משתנים בהתאם להתוויה שבגינה בוצעה ההשתלה, בחירת המטופל והנסיון שיש לרופא המשתיל. חשוב להבין שישנם מדדים רבים על פיהם נקבעת ההצלחה לרבות אחוז הירידה בעוצמת הכאב, שיפור בתפקוד יומיומי, שיפור באיכות השינה ובאיכות החיים וכן הפחתה בשימוש במשככי כאב לסוגיהם.
ישנן עבודות רבות המראות אחוזי הצלחה גבוהים בכל ההתוויות שציינתי לעיל, עם שיפור ניכר (מעל 80%) בכלל המדדים גם לאורך זמן.
חשוב לציין כי ההשתלה נעשית בשני שלבים והקוצב מושתל לרוב לאחר שהמטופל עבר כבר שבוע ״נסיון״ שבו מושתלת רק האלקטרודה עם קיצוב חיצוני כך שניתן לנבא מראש את אחוזי ההצלחה של הקיצוב.
מהו התהליך ומה ניתן לעשות וממה צריך להיזהר לאחר הניתוח?
התהליך הראשוני מתחיל בסינון והערכה ולפני תחילת התהליך הרופא עשוי לבקש הערכה פסיכולוגית כדי לוודא שהקיצוב מתאים לך (כפי שהזכרתי, ישנם המון משתנים המשפיעים על הצלחת הקיצוב).
שלב ראשון – תקופת נסיון (Trial):
בפעולה פשוטה מאוד, על בסיס של אשפוז יום ובמהלך דומה לזריקה אפידורלית, מושתלת אלקטרודה אחת או יותר בצמוד לחוט השדרה ואלקטרודות אלו מחוברות לקוצב חיצוני על חגורה שאיתו הולכים הביתה. בשבוע זה יש להגביל כפיפה והרמת משאות כבדים כדי למנוע תזוזת האלקטרודות. כמו כן יש להימנע מהרטבת האזור (לרבות אמבטיות או שחייה. במהלך השבוע הזה המטופל ממלא יומן כאב בו הוא מתעד רמות כאב, שינה, פעילות ושינויים בשימוש בתרופות. בסוף השבוע האלקטרודות מוצאות מהגב ומחליטים האם יש מקום להתקדם להשתלה קבועה.
השלב השני – השתלה קבועה (Permanent):
פעולה זו נעשית בחדר ניתוח בהשתתפות מרדים. בפעולה זו מושתלות אלקטרודות מחדש ומושתל גם הקוצב עצמו (לרוב במותן באזור השומני מתחת לקו החגורה). גם פעולה זו נעשית על בסיס של אשפוז יום ולאחר הניתוח הולכים הביתה.
התאוששות:
מרבית המטופלים משתחררים הביתה באותו היום או ביום שלמחרת. ייתכן כאב קל באתרים הניתוחיים.
MRI ופרוצדורות רפואיות:
רוב הקוצבים כיום בטוחים בתנאים מסוימים לשימוש בMRI אך בשל העובדה שישנן כאלה שלא, יש להודיע לאנשי צוות רפואי על קיום משתל לפני בדיקות דימות או ניתוחים.
פעילות גופנית:
לאחר ההחלמה, מרבית הפעילויות היומיומיות מותרות, אך יש להימנע מספורט מגע או פעילות שעלולה לגרום לטראומה באזור המשתל.
אזהרה נוספת היא לגבי הסיכון בנהיגה עם קוצב דלוק ועל כן ישנה הנחיה של כיבוי הקוצב בזמן נהיגה.
לסיכום,
חשוב לי לציין שההליך עצמו בטוח מאוד, יעיל מאוד, נמצא בסל וממומן על ידי כלל הקופות.
אני מזמין את כל מי שיש לו שאלות לגבי ההליך לפנות אלי או לכל מומחה אחר ברפואת שיכוך כאב לצורך קבלת מידע רפואי מהימן.
אנו, העמותה למתמודדי כאב בישראל, מודים מקרב לב על המאמר האינפורמטיבי לד"ר הראל.
