בשנים האחרונות, התמכרות למשככי כאבים אופיואידים הפכה לבעיה חברתית ורפואית משמעותית.
רבים מתחילים להשתמש בתרופות אלה בהוראת רופא לטיפול בכאב לגיטימי, אך מוצאים את עצמם כבולים במעגל התמכרות קשה.
למרות הצורך הגובר בטיפולי גמילה, סטיגמות חברתיות עדיין מונעות מאנשים רבים לבקש את העזרה שהם זקוקים לה. הגיע הזמן לשבור את המיתוסים ולהבין כי גמילה אינה סימן לחולשה או כישלון, אלא צעד אמיץ ומשמעותי לקראת חיים בריאים יותר.
האמת: התמכרות, במיוחד למשככי כאבים אופיואידים, היא מחלה נוירוביולוגית מורכבת.
מחקרים מראים שאופיואידים משנים את מבנה המוח ואת תפקודו באופן שמקשה מאוד על הפסקת השימוש בהם ללא עזרה מקצועית.
גורמים גנטיים, פסיכולוגיים וסביבתיים משחקים תפקיד מרכזי בהתפתחות התמכרות, ואינם קשורים לחולשת אופי.
האמת: גמילה עצמאית ממשככי כאבים אופיואידים לא רק קשה מאוד אלא עלולה להיות מסוכנת מבחינה רפואית.
תסמיני הגמילה יכולים להיות חמורים ולכלול כאבים עזים, בחילות, הקאות, שלשולים, חרדה ועוד. השגחה רפואית במהלך הגמילה מפחיתה את הסיכונים ומגבירה את סיכויי ההצלחה לטווח ארוך.
האמת: כיום קיימים מסלולי טיפול מגוונים, כולל טיפול אמבולטורי שמאפשר למטופלים להמשיך בחיי היומיום שלהם תוך קבלת תמיכה מקצועית.
הטיפול מותאם לצרכים האישיים של כל אדם ולחומרת ההתמכרות.
האמת: התמכרות היא מוגדרת כמחלה כרונית הדורשת ניהול לטווח ארוך, בדומה למחלות כרוניות אחרות כמו סוכרת או יתר לחץ דם.
המסע אינו מסתיים עם הגמילה הפיזית; הוא כולל למידה של כלים להתמודדות עם גורמי סיכון וטריגרים לאורך זמן.
האמת: התמכרות לאופיואידים במרשם יכולה להיות חמורה ומסוכנת בדיוק כמו התמכרות לסמים לא חוקיים.
למעשה, אופיואידים במרשם פועלים על אותם מנגנונים במוח כמו הרואין ויכולים לגרום לאותה רמת תלות פיזית ופסיכולוגית.
מנת יתר של משככי כאבים מרשם יכולה להיות קטלנית בדיוק כמו מנת יתר של סמים אחרים.
האמת: גם תרופות שנרשמות על ידי רופאים יכולות להיות ממכרות, במיוחד כשמדובר באופיואידים.
שימוש ממושך, אפילו במינון המומלץ, עלול להוביל לתלות פיזית ולהתמכרות.
זו הסיבה שרופאים נדרשים כיום להיות זהירים יותר במרשמים של משככי כאבים אופיואידים ולעקוב מקרוב אחר מטופלים המקבלים אותם.
האמת: טיפולים תרופתיים לגמילה מאופיואידים (לדוגמא מתדון או בופרנורפין), הם טיפולים מבוססי מדע שעוזרים להפחית את תסמיני הגמילה ואת התשוקה לסם.
בניגוד לשימוש בסמים, הטיפול התרופתי מנוהל באופן מבוקר ומאפשר למטופלים לתפקד בצורה נורמלית, לעבוד ולקיים קשרים חברתיים.
מחקרים מראים שטיפולים אלה מפחיתים משמעותית את הסיכון למוות ממנת יתר ומגבירים את סיכויי ההחלמה לטווח ארוך.
האמת: כאב לגיטימי אינו מגן מפני התמכרות.
המוח אינו מבדיל בין נטילת אופיואידים לטיפול בכאב לבין נטילתם למטרות אחרות.
השינויים הנוירוכימיים והפיזיולוגיים מתרחשים בכל מקרה.
רבים מהמתמודדים עם התמכרות למשככי כאבים התחילו את השימוש בהם בעקבות כאב אמיתי ולגיטימי.
האמת: מעידות והישנויות הן חלק שכיח מתהליך ההחלמה מהתמכרות, ואינן מעידות על כישלון.
רוב האנשים המחלימים מהתמכרות למשככי כאבים חווים מעידות לפני שמשיגים הפסקה מלאה של השימוש.
החשוב הוא לא לוותר ולהמשיך בתהליך הטיפולי.
כל תקופה של הימנעות מהחומר הממכר היא הישג משמעותי.
כמטופלי כאב כרוני, השיח הפתוח עם הרופא המטפל הוא נדבך מרכזי בהצלחת הטיפול. מחקרים מראים שתקשורת טובה בין מטופל לרופא מובילה לתוצאות טיפול טובות יותר, היענות גבוהה יותר להנחיות הטיפוליות, ושביעות רצון גבוהה יותר מהטיפול.
בעידן בו המידע הרפואי נגיש יותר מתמיד, עלינו כמטופלים מוטלת אחריות אישית לקחת חלק פעיל בתהליך קבלת ההחלטות הנוגעות לבריאותנו.
כאשר מדובר במשככי כאבים, חשוב במיוחד להבין מה אנחנו מקבלים, מדוע, ואיך זה עשוי להשפיע על גופנו הן בטווח המיידי והן בטווח הארוך. שאלות מושכלות יכולות לסייע לנו להבין טוב יותר את הטיפול המוצע, לזהות תופעות לוואי אפשריות, ולהיות מוכנים להתמודד עמן אם יופיעו.
הערות לטופס הפנייה:
חשוב לנו להודות ולתת קרדיט:
את איסוף המידע הרלוונטי למתמודדי כאב כרוני הזכאים לעבור גמילה ערכנו במשך חודשים רבים בעזרתם האדיבה של גורמים רשמיים רבים.
אנו מודים מקרב לב לכל הגורמים המקצועיים, על כל העזרה שניתנה לנו בתקופה זו כאשר כולנו מתמודדים עם משבר האופיואידים עם מטרה אחת משותפת והיא למגר את המגפה, לתת למטופלים את כל ההסבר, הזכויות והחלופות.
הקרדיט ניתן ל- משרד הבריאות, משרד הרווחה והבטחון החברתי, קופת חולים מכבי, קופת חולים מאוחדת, קופת חולים לאומית, ICA, כל זכות ועוד.
תיקונים והערות:
ניתן לשלוח לנו למייל – [email protected]
בקצרה: ב- 2023, מדינת ישראל הוצבה במקום ה- 1 בעולם בהתמכרויות למשככי כאבים.
בהרחבה: באפריל 2023 פורסם מחקר של מכון טאוב שמיקם את מדינת ישראל במקום הראשון בעולם בהתמכרויות למשככי כאבים נרקוטיים.
ציטוט מתוך האתר: "להתמכרות לאופיואידים מגוון תופעות שליליות שחלקן מסכנות חיים, כמו למשל נמנום, טשטוש ובלבול, בחילה, עצירות דיכוי נשימה חמור אשר עלול לסכן חיים. נטילת אופיואידים לאורך זמן גורמת לגוף לפתח עמידות למינון שנרשם וכך נוצר צורך מתמיד בהגברת המינון. העדר מענה הולם במערכת הבריאות ומעטפת חברתית תומכת עשוי להוביל לשימוש מזיק ולחיפוש אחר סמי רחוב, וחמור מכך – להעלאת הסיכון לנטילת מנת יתר ולתמותה. לצד זאת, הפסקת השימוש באופיואידים בצורה לא מפוקחת עשויה לחשוף את הגוף לתסמיני גמילה קשים."
במדינת ישראל יש כיום מעל 3,200,000 ישראלים החיים עם כאב כרוני מכל גיל, מגדר ומגזר וחלקם הגדול מטופל במשככי כאבים ממכרים. (לפי ספירה של 14 מתוך 50 מחלות כרוניות המוכרות במדינת ישראל עוד לפני הנזקים של מלחמת חרבות ברזל)
חלק מהמטופלים במשככי כאבים, מטופלים בו זמנית בתרופות פסיכיאטריות ממכרות.
לאחר ועדה שעסקה בנושא יולי 2023, לקחנו על עצמנו את האחריות להעלאת קמפיין שנתי חוצה רשת, בו נעלה את המודעות בקרב הקהל הרחב בנושא של הנגשת זכויות של גמילה ממשככי כאבים בשימוש ממושך, במערכת הבריאות.
דוגמאות לתכשירים מסחריים:
רוקסט, רקוד, קודיקל
דוגמאות לתכשירים מסחריים:
אורמורפ, מ.י.ר, מ.סי.ר
דוגמאות לתכשירים מסחריים:
זאלדיאר, טרמל, טרמדקס
דוגמאות לתכשירים מסחריים:
פקפנט, פנטורהף פנטאדול, פנטה, אקטיק, אבסטרל, פנטאמד
דוגמאות לתכשירים מסחריים:
בוטרנס
דוגמאות לתכשירים מסחריים:
אוקסיקוד, אוקסין-אבניר, אוקסיקונטין, טרגין, פרקוסט
דוגמאות לתכשירים מסחריים:
מתדון
דוגמאות לתכשירים מסחריים:
היסינגלה
דוגמאות לתכשירים מסחריים:
הידרומורפון קלצקס
התמכרות למשככי כאבים בטיפול ממושך היא תופעה רפואית מורכבת המתרחשת כאשר מטופלים מפתחים תלות פיזית ופסיכולוגית בתרופות משככות כאבים, בעיקר באופיואידים, המיועדות להקלה על כאב כרוני.
שימוש ארוך טווח במשככי כאבים אופיואידים טומן בחובו מגוון נזקים והשלכות משמעותיות על הבריאות הפיזית, הנפשית והחברתית. להלן הסבר מפורט על ההשפעות העיקריות:
שימוש ממושך באופיואידים מוביל לשינויים במערכת העצבים והמוח. המוח מפתח סבילות לתרופה, דבר המחייב העלאת המינון כדי להשיג את אותה השפעה מקורית. במקביל, מתפתחת תלות פיזיולוגית המתבטאת בתסמיני גמילה קשים בהפסקת השימוש.
השפעות פיזיולוגיות נוספות כוללות דיכוי נשימתי, שעלול להיות מסכן חיים במינונים גבוהים, עצירות כרונית, בחילות והקאות, ירידה בתפקוד המערכת החיסונית, והפרעות הורמונליות הגורמות לירידה בייצור הורמוני מין ולתופעות כמו אובדן חשק מיני ודיכוי פוריות.
ההשפעות הנפשיות של שימוש ממושך כוללות התפתחות התמכרות פסיכולוגית, הפרעות במצב הרוח, חרדה ודיכאון. נצפית גם פגיעה ביכולות קוגניטיביות כמו זיכרון, ריכוז וקבלת החלטות. שימוש ארוך טווח קשור גם בהגברת הסיכון לפתח הפרעות פסיכיאטריות נוספות.
ההתמכרות לאופיואידים גורמת לעתים קרובות לפגיעה ביחסים משפחתיים, חברתיים ומקצועיים. המשתמש עלול להתקשות בתפקוד יומיומי, לסבול מירידה בפרודוקטיביות ואף לאבד את מקום העבודה. העלויות הכלכליות הנלוות לשימוש ממושך כוללות הוצאות על רכישת התרופות, הפסד ימי עבודה והוצאות רפואיות נוספות.
השימוש הממושך מגביר את הסיכון למנת יתר, במיוחד לאחר פיתוח סבילות. לעתים קרובות, כאשר הגישה לאופיואידים במרשם מוגבלת, משתמשים פונים לחומרים בלתי חוקיים מסוכנים יותר כמו הרואין או פנטניל, המגבירים עוד יותר את הסיכון למנת יתר קטלנית.
ההחלמה מהתמכרות לאופיואידים היא תהליך מורכב ומאתגר. הגמילה הפיזית עלולה להיות קשה וכואבת, ולעתים קרובות נדרש טיפול תרופתי כמו מתדון או בופרנורפין. בנוסף לכך, נדרש גם טיפול פסיכולוגי ותמיכה להתמודדות עם ההתמכרות הפסיכולוגית והשלכותיה.
השימוש ארוך הטווח באופיואידים נושא בחובו מגוון רחב של סיכונים והשלכות שליליות, החל מפגיעה פיזיולוגית ונפשית ועד להשלכות חברתיות וכלכליות משמעותיות. חשוב להדגיש כי הטיפול באופיואידים צריך להתבצע תחת פיקוח רפואי צמוד, תוך מודעות לסיכונים הכרוכים בשימוש ארוך טווח ושקילת אפשרויות טיפוליות חלופיות.
התמכרות למשככי כאבים היא תופעה מדאיגה שעלולה להתפתח גם כאשר נוטלים תרופות בהתאם למרשם רפואי. חשוב להכיר את הסימנים כדי לזהות התפתחות של בעיה בשלב מוקדם.
התפתחות סבילות (tolerance) היא אחד הסימנים הראשונים להתמכרות. סבילות מתרחשת כאשר הגוף מתרגל למינון הנוכחי והתרופה אינה משפיעה כפי שהשפיעה בעבר. כתוצאה מכך, עשויה להופיע תחושה שיש צורך בכמות גדולה יותר של התרופה כדי להשיג את אותה השפעה.
סימנים פיזיולוגיים נוספים כוללים תסמיני גמילה כאשר מפסיקים או מפחיתים את השימוש בתרופה. תסמינים אלה עשויים לכלול:
התמכרות למשככי כאבים גם מתבטאת בשינויים התנהגותיים ופסיכולוגיים. אלה עשויים לכלול:
עיסוק מוגבר בהשגת התרופה, כמו פנייה למספר רופאים שונים לקבלת מרשמים (doctor shopping), או חיפוש מקורות לא חוקיים להשגת התרופה.
שינויים במצב הרוח הכוללים תנודות קיצוניות, דיכאון או חרדה כאשר התרופה אינה זמינה.
הזנחה של פעילויות שהיו חשובות בעבר, כמו עבודה, לימודים או תחביבים, והתמקדות בשימוש בתרופה. ועוד…
לזיהוי הסתגלות או התמכרות בשלב מוקדם, שימי לב לסימנים הבאים:
דפוסי צריכה משתנים: האם אתם נוטלים את התרופה בתדירות גבוהה יותר או במינון גבוה יותר מכפי שנרשם לכם?
אובססיה לגבי התרופה: האם אתם חושבים על התרופה באופן קבוע ומרגישים פחד או חרדה כאשר המלאי שלכם מתחיל להידלדל?
תסמיני גמילה: האם אתם מרגישים לא טוב פיזית או נפשית כאשר אתם מפסיקה את השימוש בתרופה?
שליטה מופחתת: האם ניסיתם להפחית או להפסיק את השימוש ללא הצלחה?
השפעה על חיי היומיום: האם השימוש בתרופה משפיע על תפקודכם בעבודה, בלימודים או במערכות יחסים?
אם זיהית סימנים המעידים על התמכרות אפשרית:
שאלה מעולה! אז ישבנו ואספנו את כל הייתרונות הקיימים בבחירת תהליך הגמילה. וכן, אנחנו יודעים שזה מפחיד ומלא בסטיגמות! עם זאת, גמילה ממשככי כאבים ממכרים חשובה מכמה סיבות מרכזיות:
גמילה ממשככי כאבים ממכרים צריכה להיעשות בהדרגה ותחת פיקוח רפואי, כדי להפחית את תסמיני הגמילה ולמנוע הישנות השימוש.